ההקדמה של זמן תחילת הצום הרשום בלוח, אינה

משפחה ממרכז הארץ הזמינ לימי חג הסוכות דירת

מכת מדינה| בזמן המלחמה בדרום כאשר הורים רבים

*הלכה יומית מפי מרן רבנו ראש הישיבה שליט”א

בס”ד אשרי מי שבא לכאן כתבה שפורסמה בעתון

(להלן כותרות מתוך חלק מהנושאים של השיעור) |

במעמד רב רושם ובהשתתפות של למעלה ממאה מוצי”ם

מסכת חיים מופלאה של הרבצת תורה במסירות נפש

[ערוך מדברים שנאמרו ביום פטירתו, בשעת ההלויה, ובאזכרת

מדוע היו הכרובים בדמות פני תינוקות, לכאורה מתאים

יום הששי י”ט שבט תשע”ט מנהגנו לעמוד ב’עשרת

לרגל מלאות חמישים שנות אור לירחון "אור תורה", יצאנו לשרטט קוים לדמותו של הירחון המיתולוגי שעל שלחנו מסובים זה כיובל שנים (התשכ"ח-התשע"ח) רבנן ותלמידיהון מכל גווני הקשת * בראיון מפתיע ונדיר עם עורכו האגדי של הירחון הוותיק זה חמשה עשורים – רבי ישראל כהן שליט"א, מגלה הרב העורך סודות כמוסים משולחן עורך, מספר על קורותיו של הירחון, על ייחודיותו, ובעיקר מגלה את סוד הצלחתו * ליהודים היתה אורה, זה אור תורה *

אין הסכמה ברורה היום האם השמש זזה או

המשא המרכזי ממרן ראש הישיבה רבנו מאיר מאזוז

והנה בית הכנסת "משהד" מלא וגדוש, בן-פורת-יוסף, במאות אנשים השותים בצמא את דברי פי קדשו של רבנו, מכל העדות ומכל החוגים: ספרדים תימנים ואשכנזים, כיפות סרוגות ושחורות, רבנים ודיינים וסתם עמך בית ישראל, והפה קולח כמעין המתגבר: חידושי הלכות, קושיות ותירוצים וסברות לאמיתה של תורה, מקורות בשפע לכל סברא ולכל קושיא, עם "הברקות" ובדיחות באמצע לעורר נרדמים (וסימניך "דברי חכמים בנחת נשמעים", ראשי תיבות בדחן) ומסקנא ברורה והחלטית כמעט מכל דין והלכה. בסביבות השעה 11 בערך עבר רבנו מהלכה לאגדה. אז יצאו רוב אברכי האשכנזים (הם באו רק בשביל הלכה) ואנו נשארנו עד 12:30 בערך. חזרתי הביתה אחר חצות, שאלה רעייתי שתחיה: איפה היית עד עכשיו? אמרתי לה: "חבל שהרב לא דרש את הדרשה שלו בבית הקברות, כי אז היינו עדים לתחיית המתים!"…